תנ"ך על הפרק - ישעיה מח - אבן עזרא

תנ"ך על הפרק

ישעיה מח

382 / 929
היום

הפרק

שִׁמְעוּ־זֹ֣את בֵּֽית־יַעֲקֹ֗ב הַנִּקְרָאִים֙ בְּשֵׁ֣ם יִשְׂרָאֵ֔ל וּמִמֵּ֥י יְהוּדָ֖ה יָצָ֑אוּ הַֽנִּשְׁבָּעִ֣ים ׀ בְּשֵׁ֣ם יְהוָ֗ה וּבֵאלֹהֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ יַזְכִּ֔ירוּ לֹ֥א בֶאֱמֶ֖ת וְלֹ֥א בִצְדָקָֽה׃כִּֽי־מֵעִ֤יר הַקֹּ֙דֶשׁ֙ נִקְרָ֔אוּ וְעַל־אֱלֹהֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל נִסְמָ֑כוּ יְהוָ֥ה צְבָא֖וֹת שְׁמֽוֹ׃הָרִֽאשֹׁנוֹת֙ מֵאָ֣ז הִגַּ֔דְתִּי וּמִפִּ֥י יָצְא֖וּ וְאַשְׁמִיעֵ֑ם פִּתְאֹ֥ם עָשִׂ֖יתִי וַתָּבֹֽאנָה׃מִדַּעְתִּ֕י כִּ֥י קָשֶׁ֖ה אָ֑תָּה וְגִ֤יד בַּרְזֶל֙ עָרְפֶּ֔ךָ וּמִצְחֲךָ֖ נְחוּשָֽׁה׃וָאַגִּ֤יד לְךָ֙ מֵאָ֔ז בְּטֶ֥רֶם תָּב֖וֹא הִשְׁמַעְתִּ֑יךָ פֶּן־תֹּאמַר֙ עָצְבִּ֣י עָשָׂ֔ם וּפִסְלִ֥י וְנִסְכִּ֖י צִוָּֽם׃שָׁמַ֤עְתָּֽ חֲזֵה֙ כֻּלָּ֔הּ וְאַתֶּ֖ם הֲל֣וֹא תַגִּ֑ידוּ הִשְׁמַעְתִּ֤יךָ חֲדָשׁוֹת֙ מֵעַ֔תָּה וּנְצֻר֖וֹת וְלֹ֥א יְדַעְתָּֽם׃עַתָּ֤ה נִבְרְאוּ֙ וְלֹ֣א מֵאָ֔ז וְלִפְנֵי־י֖וֹם וְלֹ֣א שְׁמַעְתָּ֑ם פֶּן־תֹּאמַ֖ר הִנֵּ֥ה יְדַעְתִּֽין׃גַּ֣ם לֹֽא־שָׁמַ֗עְתָּ גַּ֚ם לֹ֣א יָדַ֔עְתָּ גַּ֕ם מֵאָ֖ז לֹא־פִתְּחָ֣ה אָזְנֶ֑ךָ כִּ֤י יָדַ֙עְתִּי֙ בָּג֣וֹד תִּבְגּ֔וֹד וּפֹשֵׁ֥עַ מִבֶּ֖טֶן קֹ֥רָא לָֽךְ׃לְמַ֤עַן שְׁמִי֙ אַאֲרִ֣יךְ אַפִּ֔י וּתְהִלָּתִ֖י אֶחֱטָם־לָ֑ךְ לְבִלְתִּ֖י הַכְרִיתֶֽךָ׃הִנֵּ֥ה צְרַפְתִּ֖יךָ וְלֹ֣א בְכָ֑סֶף בְּחַרְתִּ֖יךָ בְּכ֥וּר עֹֽנִי׃לְמַעֲנִ֧י לְמַעֲנִ֛י אֶעֱשֶׂ֖ה כִּ֣י אֵ֣יךְ יֵחָ֑ל וּכְבוֹדִ֖י לְאַחֵ֥ר לֹֽא־אֶתֵּֽן׃שְׁמַ֤ע אֵלַי֙ יַֽעֲקֹ֔ב וְיִשְׂרָאֵ֖ל מְקֹרָאִ֑י אֲנִי־הוּא֙ אֲנִ֣י רִאשׁ֔וֹן אַ֖ף אֲנִ֥י אַחֲרֽוֹן׃אַף־יָדִי֙ יָ֣סְדָה אֶ֔רֶץ וִֽימִינִ֖י טִפְּחָ֣ה שָׁמָ֑יִם קֹרֵ֥א אֲנִ֛י אֲלֵיהֶ֖ם יַעַמְד֥וּ יַחְדָּֽו׃הִקָּבְצ֤וּ כֻלְּכֶם֙ וּֽשֲׁמָ֔עוּ מִ֥י בָהֶ֖ם הִגִּ֣יד אֶת־אֵ֑לֶּה יְהוָ֣ה אֲהֵב֔וֹ יַעֲשֶׂ֤ה חֶפְצוֹ֙ בְּבָבֶ֔ל וּזְרֹע֖וֹ כַּשְׂדִּֽים׃אֲנִ֥י אֲנִ֛י דִּבַּ֖רְתִּי אַף־קְרָאתִ֑יו הֲבִיאֹתִ֖יו וְהִצְלִ֥יחַ דַּרְכּֽוֹ׃קִרְב֧וּ אֵלַ֣י שִׁמְעוּ־זֹ֗את לֹ֤א מֵרֹאשׁ֙ בַּסֵּ֣תֶר דִּבַּ֔רְתִּי מֵעֵ֥ת הֱיוֹתָ֖הּ שָׁ֣ם אָ֑נִי וְעַתָּ֗ה אֲדֹנָ֧י יְהוִ֛ה שְׁלָחַ֖נִי וְרוּחֽוֹ׃כֹּֽה־אָמַ֧ר יְהוָ֛ה גֹּאַלְךָ֖ קְד֣וֹשׁ יִשְׂרָאֵ֑ל אֲנִ֨י יְהוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ מְלַמֶּדְךָ֣ לְהוֹעִ֔יל מַדְרִֽיכֲךָ֖ בְּדֶ֥רֶךְ תֵּלֵֽךְ׃ל֥וּא הִקְשַׁ֖בְתָּ לְמִצְוֺתָ֑י וַיְהִ֤י כַנָּהָר֙ שְׁלוֹמֶ֔ךָ וְצִדְקָתְךָ֖ כְּגַלֵּ֥י הַיָּֽם׃וַיְהִ֤י כַחוֹל֙ זַרְעֶ֔ךָ וְצֶאֱצָאֵ֥י מֵעֶ֖יךָ כִּמְעֹתָ֑יו לֹֽא־יִכָּרֵ֧ת וְֽלֹא־יִשָּׁמֵ֛ד שְׁמ֖וֹ מִלְּפָנָֽי׃צְא֣וּ מִבָּבֶל֮ בִּרְח֣וּ מִכַּשְׂדִּים֒ בְּק֣וֹל רִנָּ֗ה הַגִּ֤ידוּ הַשְׁמִ֙יעוּ֙ זֹ֔את הוֹצִיא֖וּהָ עַד־קְצֵ֣ה הָאָ֑רֶץ אִמְר֕וּ גָּאַ֥ל יְהוָ֖ה עַבְדּ֥וֹ יַעֲקֹֽב׃וְלֹ֣א צָמְא֗וּ בָּחֳרָבוֹת֙ הֽוֹלִיכָ֔ם מַ֥יִם מִצּ֖וּר הִזִּ֣יל לָ֑מוֹ וַיִּ֨בְקַע־צ֔וּר וַיָּזֻ֖בוּ מָֽיִם׃אֵ֣ין שָׁל֔וֹם אָמַ֥ר יְהוָ֖ה לָרְשָׁעִֽים׃

מאמרים על הפרק

מאמר על הפרק

מאת:

פירושים על הפרק

פירוש על הפרק

מאת: ,
שמעו. וממי יהודה, כמו זרע וכמו עין יעקב (דברים ל"ג כ"ח):הנשבעי' ביי לא באמת. הטעם שהם אומרים בפה שהם לשם, ואינם כן בלב ובמעשה:כי מעיר הקדש נקראו. שהם בני ציון:נסמכו. בפה:הראשונות וגו'. אמר השם לאלה שאינם מאמינים הלא הגדתי להם כמה ראשונו' קודם היותם, על כן ותבאנה פעל עבר:מדעתי וגו'. כאשר ידעתי הראשונות, כן ידעתי כי קשה לב אתה, והוא מדבר למי שאינו מאמין בשם והוא מזרע יעקב, וכאילו גיד ברזל ערפך שלא תסור מדרכך, ומצחך [נחושה] שלא תבוש:ואגיד וגו'. הנה הטעם, אחר כי הגדתי לך העתידות, שלא תאמר בהיותם, כי עצביך שהייתה עובד אותם בארצך עשום והם צוו והיו:וטעם צום, כדרך השם:שמעת. מה ששמעת ראה, הכל בא:ואתם הלא תגידו. כי כן הוא, הנה השמעתיך חדשות מעתה:ונצורות. שהם נצורות והטעם אצל השם:עתה נבראו. נגזרו:ולפני יום. שהודעתיך, לא שמעתם, והוי"ו כפ"א רפה בלשון ישמעאל כמו ביום השלישי וישא אברהם (בראשית כ"ב ד'):גם וגו'. באמת שלא שמעת, או הטעם ידעתי כי לא תשמע, שתבגוד בי ולא תאמי' [בי] בדברי:וטעם מבטן. כי ידעתיך מעת היותך, והפך זה בטרם אצרך בבטן (ירמיה א' ה') והנה קראו פושע, והטעם על הגזרות, ועוד אפר' זה בתחלת ספר ירמיהו:לא פתחה אזנך. עצמה, דרך קצרה:למען שמי. שתקראו עם השם:אחטם לך. אין לו חבר, ובדברי הקדמונים חוטם, והנה הוא כן אאריך אפי ואאריך החוטם לך גם למען מושך אחר וכן הוא ולמען תהלתי:הנה צרפתיך. רמז על הגלות:ולא בכסף. הטעם ולא במצרף כסף, להסיר הסיגים , והם הרשעים:בחרתיך. יש אומרים שהוא כמו בחנתיך, ואין רע לו, והנכון שהו' כמשמעו בחרתי לך כור עוני, לא מצרף כסף:למעני. כי איך יחל, מבנין נפעל מפעלי הכפל, והיו"ד שבלמעני כמו ונשאר אני (יחזקאל ט' ח') והנני יוסיף על ימיך (ישעיהו ל"ח ה'):מקוראי. הנקראים בני השם, והטעם יש לך להאמין כי אני ראשון ואחרון, והנה תאמין באמת:אף ידי. השמאל, דרך משל:והזכיר הימין עם השמים בעבור שהם נכבדים מהארץ:והנה טעם אף כי אני אמת ראשון ואחרון כי אני בראתי הכל:וטעם טפחה. [כמו] אשר טפחתי ורביתי (איכה ב' כ"ב), ויש אומרים שמדד השמים בטפח, ומזה הכתוב למדו המפרשים כי השמים והארץ נבראו יחד לא זה קודם זה ודרך הפשט שאני עשיתים, ובעת שאקרא אליהם למלאות חפצי, יעמדו שניהם לפני כעבדים, וכמוהו למשפטיך עמדו היום (תהלים קי"ט צ"א) כי איך יקרא השם לאשר איננו:את אלה. העתידות:יי אהבו. סימן כורש:יעשה חפצו. חפץ השם בבבל. [וזרעו כשדים]. ויעשה זרועו בכשדים, ויתכן היות וי"ו חפצו שב אל כורש גם וי"ו וזרועו:אני אני. פעמים שלא אשתנה:וי"ו קראתיו שב אל כורש:קרבו. אלה דברי הנביא:לא מראש וגו'. מבתחלה לא אמרתי זה הסוד וזאת הגזירה בסתר:מעת היותה וגו'. אמר הגאון מכאן רמז כי הנשמה קודם הגוף, ולא אמר כלום, כי הנה הכתוב אומר בתחילה, עתה נבראו ולא מאז, והטעם כאשר נגזרה זאת הגזרה שיצאה מפי השם, אל המלאכים הם השרים הממונים על המלכיות, כאשר הוא כתוב בספר דניאל (דניאל י' כ') שם הייתי גם אני:ורוחו הוא המלאך, והגאון אמר כי הוי"ו תחת בי"ת, ואמר כי כמוהו דרשו יי ועזו (תהלים ק"ה ד') ואין צורך:כה וגו'. והנה זאת הנבואה להודיע שכר השומעים אל דברי השם:לוא. האל"ף במלת לו נוסף כאל"ף ההלכוא אתו (יהושע י' כ"ד):והנה וי"ו ויהי כפ"א רפה בלשון ישמעאל:וטעם כנהר שלא יפסוק, וככה גלי הים:ויהי כחול [זרעך]. מספר זרעך:וצאצאי מעיך. כמו בטנך:כמעותיו. כמעות הים, והנה הזכיר הגלים והחול, ומלת כמעותיו רמז למעי הדגים:וי"ו שמו [שב] אל זרעך:צאו. ידבר עם בני הגולה:הוציאוה. כמו בפרהסיא, ולא די שיגאל עמו, עד שיחדש להם פלא בשובם אל ציון, שלא צמאו בחרבות שהוליכם השם שם:מים מצור. והטעם ממקום שלא היה שם מים:ויזובו. כמו זב מבשרו (ויקרא ט"ו ב'):אין וגו'. יש אומרים כי אין שלום לרשעים מישר', ויתכן שיהיה רמז לבבליים, כי זאת הטובה תהיה לישראל, ואין שלום לבבליים:

תנ"ך על הפרק

תנ"ך על הפרק

תוכן עניינים

ניווט בפרקי התנ"ך